#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פח. 1 יתומים הנפרעים מבעל חוב של אביהם האם נפרעים רק בשבועה?	"מבעל חוב עצמו אין צריכים שבועה כמו שאביהם לא נצרך.<p dir=""rtl"">באו להפרע מיתומים של בעל חוב צריכים שובעה ודוקא שטוענים בני הלוה שאביהם אמר שפרע, אבל אמרו שאביהם אמר לא לויתי גובים בלא שבועה, דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי.</p>"	כתובות פח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פח. 2 האם אפשר לפרוע שלא בפניו כתובת אשה ובבעל חוב ומדוע?	"כתובת אשה - אפשר משום חינא אבל דוקא בשבועה. [לחנן דוקא לכתובה אבל למזוני אין משביעים ולבני כהנים גדולים אף למזונות]<p dir=""rtl"">בעל חוב - ר' יצחק אמר שאין נפרעים ממנו שלא בפניו, ורבא אמר רב נחמן נפרעים שלא תנעול דלת&nbsp;&nbsp;בפני לוים.</p>"	כתובות פח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פח: 1 'ר' שמעון אומר כל זמן שהיא תובעת כתובתה היורשין משביעין אותה ואם אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה' על מה קאי (4)?	"ר' ירמיה: על הנפרעת שלא בפניו שאינה נפרעת אלא בשבועה בין למזוני בין לכתובה כדעת בני כהנים גדולים, ואומר ר&quot;ש רק לכתובה צריכה שבועה אבל לא למזוני כדעת חנן. קשה על זה שלא בפניו אין זה יורשים.<p dir=""rtl"">רב ששת: על ששנינו שמשבעים אותה על אפטרופא שנעשית לאחר מיתה, וכדעת רבנן שאפטרופוס שמינהו אבי יתומים משביעים, מינהו ב&quot;ד אין משביעים, ור&quot;ש סובר כדעת אבא שאול שמינהו אבי יתומים לא ישבע. קשה על זה, אם תובעת כתובתה מבעי ליה.</p><p dir=""rtl"">אביי: בכתב לה נדר ושבועה אין לי וליורשי וסובר ר&quot;ש כאבא שאול בן מרים שלעולם משביעים. קשה על זה הסיפא כל זמן שאין משביעים.</p><p dir=""rtl"">רב פפא: (בסיפא) חולק על כל היסוד של ר&quot;א וחכמים וסובר שאם אינה תובעת כתובתה אין להשביעה כלל על אפטרופא ואפ' לא כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך. </p>"	כתובות פח:		
